|
מה כדאי ללמוד הלכות או דף היומי ? הנה בקידושין (ל) אמרו, ושננתם לבניך, לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד. וכן פסק הרמב"ם (בפרק א' מהלכות תלמוד תורה הלכה יא), שחייב אדם לשלש זמן לימודו, כיצד, אם היה בעל אומנות או מסחר ועוסק במלאכה לפרנסתו שלש שעות ביום, ובתורה תשע שעות, קורא בשלוש מהן בתורה שבכתב, ובשלוש ילמד בתורה שבעל פה, ובשלוש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ללמוד דבר מתוך דבר עד שידע היאך דיני המצות, והיאך יוציא דין האסור והמותר. ע"כ. וכן פסקו הטור והשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמו סעיף ד'). ועיין בשו"ת הגאונים (שערי תשובה סימן נה), ובספר הפרדס (דף נה ע"ג), ובתוספות קידושין (ל). ע"ש. וכתבו הפרישה והשפתי כהן יורה דעה שם, יש בעלי בתים שנוהגים ללמוד בכל יום תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות, ואינם לומדים בספרי הפוסקים, אבל נראה שהעיקר הוא ללמוד בספרי הפוסקים, ואינם יוצאים ידי חובת תלמוד תורה בלימוד גמרא רש"י ותוספות. וזה ששנינו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא (מגילה כח:), היינו הלכות פסוקות. ורק תלמיד חכם שלומד תשע שעות ביום, ילמוד תלמוד עם פירוש רש"י ותוספות, הואיל ויש לו פנאי גדול ללימוד תורה, אבל בעלי בתים שאין להם פנאי ללמוד יותר משלש וארבע שעות ביום, לא ילמדו בהם תלמוד לבד, אלא גם פוסקים. ע"כ. ולכן בודאי שבנידון שלנו יש להעדיף לימוד ההלכות, שהם הלכה למעשה, על לימוד התלמוד, שאין למדים הלכה מפי תלמוד (בבא בתרא קל:). וכן כתב רבינו יהוסף הלוי אבן מיגאש בתשובה (סימן קיד), שאף בדורו אין מי שיגיע בלימוד התלמוד להורות ממנו הלכה למעשה, ואותם שמדמים להורות הלכה מחוזק עיונם בתלמוד ראוי למונעם מזה וכו'. ע"ש. והגאון רבי יהונתן אייבשיץ בספר יערות דבש כתב, כל מי שלא למד הלכות שבת על בוריין פעמיים ושלש לא יוכל להמלט מעון חילול שבת, הן מדאורייתא הן מדרבנן. והביאו הגאון מליסא בדרך החיים (דף קיד ע"ב), וסיים, ועל זה ידוו כל הדווים, שכמה מופלגים בתורה עוסקים בפלפול ובחריפות בתלמוד, ואילו בהלכות שבת אינם בקיאים כלל, ובאים לידי ספק חילול שבת. וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספר כף החיים (סימן כט אות ג' וט'). ע"ש. והוא הדין לשאר הלכות לדעת מה יעשה ישראל. ומה בצע בלימודו בש"ס ובראשונים אם אינו מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא בדינים המצויים והמתחייבים על פי פסקי השלחן ערוך ורבותינו האחרונים אשר מפיהם אנו חיים. וכן פסק המשנה ברורה (בסימן קנה סק"ג) כדברי הש"ך הנ"ל, שבעלי בתים שיש להם רק ג' וד' שעות ביום, עליהם ללמוד גם פוסקים, ואינם יוצאים ידי חובת מצות תלמוד תורה על ידי לימוד גמרא בלבד. ע"ש. ומה שאמרו בחגיגה (י) וליוצא ולבא אין שלום, זה היוצא מש"ס בבלי לירושלמי, או להיפך, זהו בזמנם שהיו פוסקים הלכה גם מהתלמוד, לפי רוחב דעתם והבנתם, שלבם של ראשונים כפתחו של אולם, ואנו כמלא מחט סדקית (עירובין נג). ולכן אם באותה שעה שלומד דף היומי, יש במקום אחר לימוד בהלכה מפי מורה הבקי בהוראה, יש להעדיף לימוד הלכה על לימוד דף היומי, שהוא בבחינת מעלין בקודש, כדי שיבין וישכיל לדעת דיני האסור והמותר להלכה ולמעשה, כדי שלא יכשל ח"ו באיסור חילול שבת או באיסור ברכה לבטלה וכיוצא בזה. וכבר שנינו שגגת תלמוד עולה זדון. וירא שמים יוצא ידי שניהם, שאם אפשר לו ילמוד גם דף היומי, וגם לימוד הלכה מפי חכם מורה הוראה. ומשכיל על דבר ימצא טוב. ולפי דרכנו למדנו שרשאי גם כן להפסיק מלימוד דף היומי אף ללא התרת נדרים, וילמד בקביעות הלכה למעשה. מתוך שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן נב
|
|
|
||
