מידת הביטחון וקביעת עיתים לתורה

וְאַגַּב נְבָאֵר מְעַט מִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְנָבוֹא אַחַר כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ. דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר {תהילים ל''ז ג'}: ''בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה''. מִתְּחִלָּה הִזְהִיר אֶת הָאָדָם בְּמִדַּת הַבִּטָּחוֹן וְאַחַר כָּךְ עַל עֲשִׂיַּת הַטּוֹב, כִּי הוּא כִּיסוֹד חָזָקּ, שֶׁיּוּכַל לְהִבָּנוֹת עָלָיו כָּל בִּנְיָן. לְמָשָׁל, הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה צִוְּתָה אוֹתָנוּ שֶׁנִּזָּהֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תָּמִיד, וּלְפָחוֹת בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכֵן בִּנְתִינַת הַצְּדָקָה, וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת, אֲשֶׁר יֵרָאֶה לִכְאוֹרָה הֶפְסֵד לָאָדָם עַל יְדֵי זֶה בְּמָמוֹנוֹ. וְהַיֵּצֶר הָרָע מְסִיתוֹ לֵאמֹר: פֶּן מָה אֶעֱשֶׂה בְּאַחֲרִיתִי, אִם לֹא אֶשְׁתַּדֵּל בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן עֲסָקַי, וּבִפְרָט בְּעֵת זוֹ שֶׁמֻּכְשֶׁרֶת בְּיוֹתֵר לִסַּע וְלֵילֵךְ לְשָׁם וּלְשָׁם, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַפְרִיעַ מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה הָעֵת הַקְּבוּעָה לַתּוֹרָה. וְכֵן מִנְּתִינַת הַצְּדָקָה עַל יְדֵי טְעָנוֹת אֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה. לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב כְּמַזְהִיר: ''בְּטַח בַּה''', שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יַשְׁלִים לְךָ אֶת כָּל הָרָאוּי לָבוֹא לְךָ. ''וַעֲשֵׂה טוֹב'', עַל יְדֵי זֶה תּוּכַל לַעֲשׂוֹת כָּל טוֹב. וְכַמֻּזְכָּר בִּירוּשַׁלְמִי {סוטה פ''ט} וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹמֵד וַהֲווֹ צָוְחִין לֵהּ בִּפְרַגְּמַטְיָא (פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיוּ צוֹעֲקִים הַקּוֹנִים שֶׁיָּבוֹא עִם סְחוֹרָתוֹ לִמְכֹּר) וַהֲוָה אָמַר: לֵית אֲנָא מְבַטֵֹּל עֹנָתִי, אִין חָמֵי לְמֵיתֵי מֵיתֵי הוּא, (וְזֶה לְשׁוֹן ''קָרְבַּן הָעֵדָה'': וְהָיָה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי מְבַטֵּל הַשָּׁעָה, שֶׁקָּבַעְתִּי לְלִמּוּד הַתּוֹרָה בִּשְׁבִיל הַרְוָחַת מָמוֹן, אִם רָאוּי שֶׁיָּבוֹא לִי רֶוַח, יָבוֹא הוּא מֵעַצְמוֹ מֵהַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף לְאַחַר שֶׁאֶגְמֹר קְבִיעַת לִמּוּדִי).

וְהִנֵּה זֶה דָּבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל יְחַיְּבֵהוּ וַדַּאי, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִגְרַע מִן הָאָדָם מְזוֹנוֹ, שֶׁקָּבַע לוֹ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, עֲבוּר שֶׁלֹּא רָצָה לְבַטֵּל הַזְּמַן הַקָּבוּעַ לוֹ לַתּוֹרָה? וַאֲפִלּוּ אִם אֵרַע לוֹ, שֶׁעַל יְדֵי קְבִיעַת עִתִּים שֶׁלּוֹ, נִסְבַּב לוֹ מְנִיעַת הָרֶוַח בְּיוֹם זֶה, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִדְאַג מִזֶּה, כִּי הַרְבֵּה סִבּוֹת יֵשׁ לַמָּקוֹם, וְאִם לֹא בְּיוֹם זֶה, יִתֵּן לוֹ בְּיוֹם אַחֵר, וְיֵדַע לְנָכוֹן כִּי עַד כְּלוֹת זְמַן הַקָּבוּעַ לַטֶּרֶף שֶׁל שָׁנָה זוֹ, וְהוּא עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל, בְּוַדַּאי מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנִּגְזַר לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. וְאֵין הַחֲרִיצוּת וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת בְּיוֹתֵר מוֹעִיל מְאוּמָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִתּוֹסֵף לוֹ מְאוּמָה עַל יְדֵי זֶה, שֶׁיַּעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיַפְרִיעַ אֶת הָעֵת הַקְּבוּעָה לוֹ לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מִלִּתֵּן מָמוֹנוֹ לִצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה. אִם לֹא מִי שֶׁכָּפַר לְגַמְרֵי בַּה' וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ, דְּעָלָיו כְּתִיב {דברים ז' י'}: ''וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ''.

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁמְּבַטְּלִים לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדָם וּמַצְלִיחִים בְּעִסְקָם, יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב תָּמִיד בְּעִנְיָנָם וְיִרְאֶה, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוּבִים, שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם גַּיִס וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַסִּבּוּבִים וְיִכְלֶה הַרְבֵּה מִמָּמוֹנָם עַל יְדֵי זֶה, וְהוּא מַה שֶּׁקִּבֵּץ אֶת הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב {ירמיה י''ז י''א}: ''עֹשֶׂה עֹשֶר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ''), אוֹ בְּהַזְּמַן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ לְיַחֵד עֵת זֶה לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת ה'. כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ''ט מִשְׁנָה ב' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הַבּוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדּוֹ, (שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה) כְּגוֹן: אֲרִי וּזְאֵב וְנָמֵר וּבַרְדְּלָס וְנָחָשׁ וְהַגְּיָסוֹת וְהַלִּסְטִים בָּאִין וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר {תהילים נ''ח י''ב}: ''אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שׂפְטִים בָּאָרֶץ'', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דְּתַחַת שֶׁהוּא מְבַטֵּל מִתּוֹרָה וְעָמֵל לֶאֱסֹף הוֹן רַב, מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדוֹ, שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה, דַּאֲפִלּוּ אִם אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ הָאֲרִי וְהַזְּאֵב, נִסְבַּב לוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל יָדָם הֶפְסֵד בְּמָמוֹנוֹ, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ מֵהֶן וּלְהַפְקִיר אֶת רְכוּשׁוֹ, אוֹ לְרַפְּאוֹת אֶת עַצְמוֹ מִמַּכּוֹתָם. וּפְעָמִים רַבּוֹת נִסְבַּב לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם יִסּוּרִים רַבִּים וּמַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁלְּבַסוֹף מוֹצִיא אוֹתָן הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא רָצָה לִתֵּן לִצְדָקָה, וּכְמַאֲמָרָם: בֵּיתָא דְּלָא פָּתוּחַ לְעַנְיָא, פָּתוּחַ לְאַסְיָא. וְגַם זֶה גּוּפָא בָּא לִפְעָמִים עֲבוּר בִּטּוּל תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל {ברכות ה'.} אִם רוֹאֶה אָדָם, שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה.

וְאִם כֵּן אָחִי, לָמָּה לְךָ לְקַבֵּץ מָעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלְּךָ אוֹ לְעַכֵּב מֵהַמָּעוֹת שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִתֵּן לְחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִיא הַצְּדָקָה אוֹ לִגְזֹל מֵהַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְיַחֵד לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַבֵּץ בְּזֶה הַזְּמַן מָעוֹת, אֲשֶׁר לְבַסּוֹף תֻּכְרַח לְהַחֲזִירָם עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְצָרוֹת [כְּגוֹן גְּיָסוֹת וּמַחֲלוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְכַנַּ''ל] וְלִשְׂמֹחַ אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ נִשְׁאֶרֶת לְךָ בַּחַיִּים מֵהֶן? כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא בָּרָא כָּל הַבְּרוּאִים לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב {ישעיה מ''ג ז'}: ''כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו'' וְגוֹ', וּבְוַדַּאי לֹא יִגָּרַע מִמֶּנּוּ שׁוּם סִבָּה, אֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּגְמֹר רְצוֹנוֹ, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְמוּטָב, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב: ''בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב".

שמירת הלשון שער התבונה