כתובה לחג שבועות

לשמחת דודי צח דגול מרבבה. אשורר בנועם זאת הכתובה.

שמע ידיד והט אזניך. הקורא את כתובה הזאת לפניך.

 בזכותה תמהר גאולת בניך. בישועת ימינך בנחת ושובה:
 

ירד דודי לגנו לערוגת בשמו. להתעלס עם בת נדיב ולפרש עליה סכת שלומו. אפריון עשה לו המלך שלמה:

שרפים ואופנים נטש ופרשיו ורכבו. ובין שמחת אילת אהבים שם מסיבו. ביום חתונתו וביום שמחת לבו:

רעיתי יונתי בואי אתי לדביר ואולם. כי למענך אעזוב כל המוני מעלה וחילם. וארשתיך לי לעולם:

 אמרה אימה את שמעת דוד שמעתיהו. ואהבת עולם אהבתיהו. ישקני מנשיקות פיהו:

לחופה נתרצתה מחולת המחנים. וכנגד נעשה ונשמע לקחה ששים רבוא עדי עדים. בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים:

 ויהי הקשר אמיץ עם עם זו קנה בסיני. ואת ספר המקנה והחתום אקרא באזני המוני. הנה היא כתובה לפני:

 בשישי בשבת אגיד את הרשום בכתב הנשתון. יום להנחיל אוהביו תורה אל חי נתכון. ששה ימים לחדש סיון:

 ביום מסיני בא וזרח משעיר אל נעלם. הופיע מהר פארן על מלכי גוים כלם. בשנת אלפים וארבע מאות וארבעים ושמנה לבריאת עולם:

 למנין שאנו מונין וקהל עדתי בכל תפוצותיה. פה בארץ הלזו ביד אל נתלו אשיותיה. כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה:

 איך החתן שר שרים ונגיד נגידים. יחיד ומיחד הוא מושיב יחידים. חכו ממתקים וכלו מחמדים:

אמר ליקרה ונעימה הבת רבת מעלות. נשאה חן בעיניו מכל הנשים והבתולות. יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות:

 ימים רבים תהיה לי ואני אליך לגואל. הנה שלחתי לך פקודים נחמדים מזהב על יד יקותיאל. הוי לי לאינתו כדת משה וישראל:

ואנא אוקיר ואזון יתיכי ואכסה. כי אהיה עמך למסתור ולמחסה ולמכסה. והוכן בחסד כסא:

 ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי. תורת חכם מקור חיים תחיי את ובניכי. הרופא לכל תחלואיכי. הגואל משחת חייכי:

 וצביאת כלתא דא והות לה לאנתו. וברית עולם לקשר אמיץ ביניהם שות שתו. יומם ולילה לא ישבותו:

 וצבי חתנא דנא והוסיף על עקר כתובתה. מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש באורייתא. וספרא וספרי ואגדה ותוספתא:

 הקדים לה בתורת מקדם רמ''ח מצות עשה מהן לא ימישון. כי אם אותם יום יום ידרושון. את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון:

 ועוד כתב לה בתורת מאחר מצוות לא תעשה נקדשו. למנין שלש מאות וששים וחמשה פשו. מעשים אשר לא יעשו:

ודא נדוניא דהנעלת לה כלתא דא לעלות ולראות. מאת אביה אדון הנפלאות. לב לדעת ואזנים לשמע ועינים לראות:

 נמצא סך הכול בין כתבה ונדוניא וחקר כבודם. ותוספת ומאחר ומקדם. את האלהים ירא ואת מצותיו שמר כי זה כל האדם:

 ורצה החתן לזכות את ישראל עם גורלו. ולהעלות נכסים אלו בפרי ישוה לו. שאם פחתו פחתו לו, ואם הותירו הותירו לו, וקבל עליו החתן אחריו שטר כתובה. להתפרעא מכל שפר ארג נכסין איש לא יהגה בה. מחץ ראש על ארץ רבה:

 וקבלו תרויהון תנאים נאים הכול בכתב נאספו אסוף. כל אחד מהם כאשר יכסוף. תנאי בית דין מראש ועד סוף:

מעשה ידיה לו. ועליו כל תכשיטיה. בלילה שירה עמה וביום חוט של חסד משוך עליה. תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:

והירשה כמנהג דת ודין על לוח חרותה. מטובה הצפונה לצדיקים עין לא ראתה. עלה נעלה וירשנו אותה:

 והדירה תורה בקרן זוית מעונה. כל הרוצה לטול יטול סחרה ואתננה. וממדבר מתנה:

ושלא ישא אשה אחרת עליה מילדי נכרים הנלוזות. כי אם בבת שעשועים ידבק ואותה ישים בלב ובחזות. לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת:

 ושלא יניחנה מתוך כעס והתרשלות. ולא יאכל עמה לחם עצלות. נוהג בחכמה ולאחז בסכלות:

 ושלא ימשכן כלי חמדה ולא ימכור. אך להרבות ספרים תמיד יזכור. אמת קנה ואל תמכור:

 ושלא יצא למקום רחוק או בים ישים נתיבו. כי אם ספר תורה מנח נגד לבו. והיתה עמו וקרא בו:

 וכל התנאים הללו שרירים וקיימים. כצבא השמים בשחק נרשמים. לעדי עד ולעולמי עולמים:

 ונשבע החתן לקים כל דבר להמונו. ולהנחיל יש לאוהביו ולעושי רצונו. נשבע יי בימינו:

 וקנה החתן קנינים חמשה. ומהם תורה ותעודה וסגולה מאורשה. והוציא את האבן הראשה:

 יראו צדיקים וישמחו ויאכלו את פרים. בתעודה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. והכל שריר ובריר וקיים:

 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל במרץ. ואמר להקים גדריה מאין פורץ פרץ. ואעידה לי עדים נאמנים את השמים ואת הארץ:

ישמח חתן עם כלה. לקחת לו לגורלו. וישמח לב כלה בבעל נעוריה ותאמר למהללו.

אשרי העם שככה לו: