|
דברי הצומות וזעקתם הרמב"ם הלכות תענית פרק ה ישנם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר (ויקרא כ"ו) והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו. אלו הן: יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארה וסיבב להתם גלותן, ועשירי בטבת שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק. ושבעה עשר בתמוז וחמשה דברים אירעו בו: נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלים בחורבן שני, ושרף אפוסטומוס הרשע את התורה, והעמיד צלם בהיכל. ותשעה באב - וחמשה דברים אירעו בו: נגזר על ישראל במדבר שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גוים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש, ובו ביום המוכן לפורענות חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו לקיים (ירמיהו כ"ו) ציון שדה תחרש. וארבעת ימי הצומות האלו הרי הן מפורשין בקבלה (זכריה ח) צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שהוא בחודש הרביעי, וצום החמישי זה תשעה באב שהוא בחדש החמישי, וצום השביעי זה שלשה בתשרי שהוא בחדש השביעי, וצום העשירי זה עשרה בטבת שהוא בחדש העשירי. הצדיק אבד ואין איש שם על לב (ישעיה נ"ז א'), מכאן אמרו כל המצער עצמו עם הציבור זוכה ורואה בנחמת ציבור, שנאמר וידי משה כבדים [וגו'] (שמות י"ז י"ב), וכי לא היה לו למשה רבינו כר או כסא לישב עליה, אלא כך אמר משה, הואיל והציבור שרוי בצער, אף אני אהיה עימהם בצער, ואשרי מי שמצער עצמו עם הציבור. לא יראה אדם את הרבים שרויין בצער והולך הוא לביתו ויאכל וישתה ויאמר, שלום עלייך נפשי, ואם עשה כן, עליו הכתוב אומר, הנה ששון ושמחה הרוג בקר וגו' (ישעיה כ"ב י"ג), מה כתוב אחריו, ונגלה באזני ה' צבאות וגו' (שם /ישעיהו כ"ב/ י"ד), זה עניין הבינוניים, עניין הרשעים מהו אומר, אתיו אקחה יין ונסבאה שכר וגו' (שם /ישעיהו/ נ"ו י"ב). (אליהו זוטא פרשה א ד"ה) המשך לשון הרמב"ם: כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה שנאמר (זכריה ח') כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו. בריך רחמנא דסיען.
|
|
|
|
רק תורה © כל הזכויות שמורות |