מתוך הצרה נולד הצוהר

כשהתורה מתארת את מעלתה הגדולה של ארץ-ישראל היא אומרת: "ארץ אשר... תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מרֵשית השנה ועד אחרית שנה". המילה 'מראשית' כתובה 'מרֵשית', בלי א. חז"ל מסבירים ש'רֵשית' הוא במשמעות של רש ואביון, והתורה רומזת כאן ש"כל שנה שרָשָׁה (=ענייה) בתחילתה – מתעשׁרת בסופה".

משמעות הדברים הפשוטה היא, שבתחילת השנה, היינו בראש-השנה, על האדם לחוש תחושת עוני ודלות, להכניע את עצמו ולהתחנן לפני ה'. כאשר עם-ישראל מתחיל את השנה בתחושה של הכנעה ותחנונים, הוא זוכה שהשנה 'מתעשׁרת בסופה' – שהברכה האלוקית תהיה גלויה ובשפע רב.

"ממנה ייוושע"

הבעש"ט מסביר, שעצם תחושת העוני וההכנעה היא הכלי לקבלת השפע. כך פירש את הפסוק "והיה ראשיתך מִצְעָר ואחריתך יִשְׂגה מאוד" – עצם המצב של 'מִצְעָר' הוא המביא את ההצלחה והפריצה הגדולה, את ה'יִשְׂגה מאוד'.

כך הבעש"ט מפרש גם את הפסוק "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע" – מתוך הצרה עצמה ("ממנה") צומחת הישועה. זאת על-ידי שהופכים את ה'צרה' ל'צֹהר', מלשון חלון מאיר.

כלי לשפע

כשהאדם נתקל בצרה ובדבר מעיק, עליו לזכור כי הקב"ה הוא תכלית הטוב, ואין רע יורד מלמעלה. ברור שגם הצרה והמצוקה טומנת בתוכה טוב נעלה, ותפקידנו להפיק מתוך הצרה עצמה את נקודת האור ואת הטוב הטמון בה. הגישה הזאת לדברים היא עצמה מסייעת להפוך את ה'צרה' ל'צֹהר'.

הסדר הזה קיים גם בעבודת ה'. כדי להתעלות ולהגיע למדרגה עליונה האדם נדרש לבטל את מציאותו. דווקא על-ידי "ונפשי כעפר לכול תהיה" אפשר להגיע ל"פתח ליבי בתורתך". כל עוד הוא חש שביעות-רצון ממצבו הרוחני, אין הוא כלי לקבלת השפע האלוקי. רק על-ידי תחושת העוני והדלות הוא יכול להגיע אל העושר האמיתי.

שיברון-לב רוחני

זו מעלתה של תפילת העני, שמצוקתו גורמת לו לשפוך את נפשו בתפילה לה'. אדם מן השורה נדרש למאמץ כדי לפתוח את ליבו, אולם העני "יבכה במר נפשו תיכף, ואינו צריך לשום התבוננות כלל" (כלשון המובא במאמרי חסידות), ודווקא שיברון-הלב הזה הוא המביא את תפילתו לפני הקב"ה.

כדי להגיע לכך אין צורך להיות עני כפשוטו, חלילה. כל יהודי צריך שיהיו לו שפע והרחבה, כדי שיוכל לעבוד את ה' בשמחה. אולם לשיברון-הלב אפשר להגיע על-ידי התבטלות לפני הקב"ה, כשיהודי חש את עוצם ריחוקו מאור ה' ואת העובדה שגשמיות הגוף והעולם מסתירה את האמת האלוקית. מתוך שיברון-הלב הזה יגיע לאור הגדול, בבחינת "מן המֵצר קראתי י-ה", ואז "ענני במרחב י-ה".

                                                                                                           משיחת הרבי מליובאוויטש - גיליון שיחת השבוע 1179

 

 
 

 

Bookmark and Share               רק תורה